אוטויה ימגוצ'י – הנער האלמוני שהתנקש במנהיג הסוציאליסטי היפני בשידור חי

פתיח לפרק:

אוטויה ימגוצ'י היה בן 17 כאשר ישב באופן אנונימי בקהל של כ -100 חברים באגודה הפטריוטית הגדולה של יפן באוקטובר 1960. הסטודנט הצעיר התבונן בראש המפלגה הסוציאליסטית היפנית, אינז'ירו אסנומה (Inejiro Asanuma), שהשתתף בדיון פוליטי ששודר בשידור ישיר.

ואז, משום מקום, אוטויה ימגוצ'י מיהר והתפרץ לבמה. ברגע אחד הוא שלף חרב פלדה כסופה, ודקר למוות את אסנומה, ראש המפלגה הסוציאליסטית היפנית.

השקפותיו של אוטויה ימגוצ'י

איש אינו יודע את שורשיהם של השקפותיו הלאומניות של ימגוצ'י. מה שאנחנו כן יודעים הוא, שימגוצ'י היה חבר בקבוצת הלאומנית ימנית קיצונית, Uyoku dantai. קבוצה זו התנגדה באלימות לדרך של אסנומה.

אינז'ירו אסנומה (Inejiro Asanuma) היה פוליטיקאי בוטה, כזה שלא שמר דברים בבטן. הוא הצהיר שארצות הברית היא "האויב המשותף של סין ויפן". והוא רץ לבית התחתון בדיאט של יפן. הגרסה היפנית של הכנסת. המנהיג הסוציאליסט ראה גם תקווה במאו צדונג, המנהיג הקומוניסטי של סין.

בעיניו של ימגוצ'י, אסנומה היה לא פחות מעלבון לרעיון היפני, לעם היפני. החברה הפטריוטית הגדולה של יפן, מפלגת ימין, איתה הזדהה ימגוצ'י, קבעה כי הקיסר הוא הסמכות בענייני יפן, הקיסר קובע.

אך מאז סוף מלחמת העולם השנייה, הקיסר כבר לא החזיק שום כוח פוליטי. המפלגה, רצתה להחזיר את יפן דרכה המסורתית, ללא השפעות מערביות.

אנחנו נמצאים כ-15 שנה לאחר סוף מלחמת העולם השנייה, והפוליטיקאים ביפן מנסים לקבוע מה הדרך הטובה ביותר לבנות מחדש את יפן.

ההתנקשות באינז'ירו אסנומה

אסנומה דיבר לקהל שישב באולם דרך המיקרופון שעל הבמה. באותו בזמן תאגיד השידור היפני, NHK שידר את הוויכיוחים מאולם היביה, בשידור חי בערוץ הטלוויזיה.

אסנומה הרים את יד שמאל על מנת להעביר מסר, ואנשים בקהל התחילו לצעוק לעברו. לאחר מספר רגעים הוזיז אסנומה את מבטו לשמאל, ומצלמות הטלוויזיה תפסו את אוטויה ימגוצ'י, לבוש במדי בית ספרו, מתנגש באסנומה כאשר הוא מחזיק חפץ בידו.

זו הייתה חרב סמוראית מסורתית, שאורך הלהב שלה כ-30 סנטימטרים, נכנס הישר לתוך צלעותיו של אסנומה, מה שהביא למותו. הקהל והאנשים שהיו בקרבת הבמה, קפצו על המתנקש ומנעו ממנו לדקור שנית את אסנומה.

Photo credit: Yasushi Nagao / 1961 Pulitzer Prize Winner / World Press Photo of the Year 1960

אחרי ההתנקשות

אל תטעו, בחירת הנשק לא הייתה מקרית. ימגוצ'י בחר להשתמש ביורו-דושי, חרב קצרה ששימשה את הסמוראים ללחימה בקרבות קרובים. שימוש בנשק מסורתי מהסוג הזה, הייתה מסר של חוסר פחד, ורצון לחזור ליפן המסורתית.

עדים מספרים כי ימגוצ'י חייך כשהוא נלקח למעצר, הוא היה גאה שהצליח.

עדים אומרים כי ימגוצ'י חייך כשהוא נלקח למעצר. כ-15,000 מפגיני שמאל מחו מחוץ למשרדי משטרת טוקיו בעקבות ההתנקשות. הם הרגישו שהמשטרה כשלה בתפקידה, היא לא הצליחה לשמור על חייו של אסנומה.

דאגלס מקארתור (Douglas MacArthur), שגריר ארה"ב ביפן, כינה את ההתנקשות "מצערת". מחלקת המדינה של ארצות הברית אמרה כי הפיגוע היה "חסר טעם". אך בפועל, פקידים אמריקאים חששו שהרצח יקדם את הקומוניזם.

התאבדות של אוטויה יאמגוצ'י

כשלושה שבועות בלבד לאחר ההתנקשות, ב-2 בנובמבר, החליט אוטויה ימגוצ'י לשים קץ לחייו, והתאבד בתוך תא הכלא במתקן כליאה לנוער. בעזרת משחת שיניים לבנה, וכמה טיפות מים, הוא כתב על הקיר:

שבעה חיים למען ארצי. עשרות אלפי שנים למען הוד מלכותו, הקיסר!

אוטויה אמגוצ'י


לאחר שכתב את המסר האחרון שלו, הנער בן ה-17, לקח את סדין מיתתו. והחל לקרוע אותו לרצועות, רצועה רצועה. הוא קשר אותן יחד, כדי ליצור רצועה אחת ארוכה, בעזתה הוא תלה את עצמו בתא.

עבורו היה מדובר בהתאבדות סמוראית אמיתית, שהביעה התנצלנות על הריגתו של אדם בעל סמכות.

ביום השנה ה-50 לרצח, התכנסו כ-20 חברי קבוצה ימנית ביפן בתוך היכל היביה בטוקיו, בסביבות השעה 3:03. באותו הזמן שבו אירתה ההתנקשות לפני 50 שנה.

בזמן שעבדתי על הפרק, נתקלתי בהרבה מאוד תגובות לסיפור הזה. נראה שרבים רואים באוטויה ימגוצ'י כגיבור, ככזה שהציל את יפן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *